סוגי סמינריונים

סוגי סמינריונים- כמותי, איכותני ועיוני

יש להבחין בין שלושה סוגים של עבודות סמינריוניות: כמותית (אמפירית), איכותנית ועיונית.

1. סמינריון כמותי- על הסטודנט כחוקר להגדיר את שאלת המחקר, ולאסוף נתונים בעצמו. עליו למעשה לדאוג לכל מהלך המחקר ולביצועו, מבחירת כלי המחקר עד איסוף הנתונים ועיבודם. על המחקר לעסוק במדידה כלשהי, בעובדות, השערות והוכחות. כאן, ברצוננו לדעת כיצד תופעה אחת משפיעה על תופעה שניה. על שאלת המחקר בסמינריון הכמותי להיות מנוסחת בדיוק הרב ביותר, ומדידת המשתנים (מאפיינים שדרכם ניתן להבחין בין פרטים בקבוצה) נעשית באמצעות השפעת המשתנה הבלתי תלוי (המשתנה שהחוקר בוחר כדי לבחון את השפעתו על המשתנה התלוי) על המשתנה התלוי (המשתנה אותו החוקר מעוניין להסביר). ניתוח המשתנים יבוצע על- ידי כלים סטטיסטיים, שדרכם נוכל לבנות רציונל חוקי מסוים, שיוכל לנבא מקרים דומים בעתיד.

2. סמינריון איכותני- מנסה לספק הסברים חדשים לתופעה קיימת. הוא סובייקטיבי ולרוב מתאר את המציאות. שיטות המחקר הנפוצות בו הן ראיונות עומק, ניתוח טקסטואלי של מסמכים, דוחות ונתונים, ומתן מקום רב לשיח פרשני. סמינריון זה עוסק לרוב באנשים. נעשה בו דיון על ערכים, רגשות ותחושות, כלומר יש מקום רב יותר לדעה אישית של החוקר. מחקר איכותני מפיק מידע מנתח מסוים באוכלוסייה, כלומר הרצון הוא להבין התנהגות אנושית מסוימת ומהם הגורמים לה. בניגוד למחקר הכמותי, אין צורך כאן בנתונים רבים כל- כך, אלא בפירוט של הנתונים קיימים. לאחר בחינת הנתונים, על החוקר לספק הסברים עמוקים לתופעת המחקר. הצגת הנתונים יכולה להתבצע ב- 2 שיטות: מהפרט אל הכלל הכוללת הצגת נתונים מוגדרים, שישמשו אותו להסקת מסקנות או להכללה, 2. מהכלל אל הפרט- על הכותב לפתוח בהכללה, ולאחריה הוא יציג את הפרטים.

3. סמינריון עיוני- כולל דיון תיאורטי או היסטורי בסוגיה כלשהי, על סמך מחקרים קודמים. סמינריון זה מהווה סיכום של הידע הקיים, תוך ניתוח סוגיה לפי ראות עיניו של הסטודנט הכותב. המחקר העיוני כולל עבודה עיונית- היסטורית- מעקב במסגרת ציר הזמן או התמקדות בתקופת זמן ספציפית, או עבודה עיונית- פילוסופית המנתחת ומבהירה מושגים מסוימים. עיקרו של המחקר העיוני הוא בחשיבה מקורית וביכולת לבצע אינטגרציה במסגרת נושא מסוים. על הסקירה הספרותית להיות ברמה גבוה ואיכותית, מאחר והיא משמשת כליבת המחקר העיוני. שיטת המחקר תהיה ניתוח טקסטים ומשמעותם, והשוואה ביניהם.

כתיבת תגובה