כתיבת עבודה אקדמאית

כתיבת עבודה אקדמאית נועד כדי להציג את המידע שרכש אותו תלמיד עד לנקודה הספציפית בקורס. על התלמיד לערוך מחקר על פני תקופה ממושכת לרוב, והעבודה עצמה מציגה את הממצאים. רוב העבודה סביב עבודות אקדמיות מורכבת מתיאור עובדתי של תחום לפי בחירת המרצה או התלמיד. במהלך כתיבת העבודה על הכותב לסקר נושא לאו דווקא מנקודת מבטו, אלא מנקודת מבט מקצועית לאחר המחקר שערך. ישנם כללים מדויקים לכתיבת עבודות אקדמיות אשר משתנים בהתאם למוסד הלימודים האקדמי.

מהם השלבים לכתיבת עבודות אקדמיות?

השלבים לכתיבת עבודות אקדמיות עשויים להשתנות מתלמיד לתלמיד, אך הבסיס נשאר זהה:

  • הגדרה – על הסטודנט להגדיר את שאלת המחקר בו הוא מעוניין לעסוק (נושא/תחום). 
  • פתרון – כעת על הסטודנט להציג פתרונות קיימים לשאלת המחקר שלו באמצעות חקר ספרותי. שלב המחקר הוא השלב הקשה בו אתם צריכים למצוא חומרים שלרוב קשה מאוד למצוא בשפה העברית. מציאת מידע אודות הנושא היא מטלה בפני עצמה.
  • כתיבה – השלב האחרון הוא הכתיבה של העבודה האקדמית בהתאם למחקר אותו ערכנו, בהתאם לשאלת המחקר ולבסוף, יש להשלים את החסר על ידי מחקר נוסף והסקת מסקנות. 

אלו למעשה השלבים הכללים של כתיבת עבודות אקדמיות. מתחת לכל אלו קיימות תתי קטגוריות שונות בהתאם למבנה הנדרש. בין היתר יהיה על הסטודנט לכתוב מבוא. על המבוא לכלול את הצגת הנושא בקצרה ואת התהליך בעבודה. לאחר מכן על שאלת המחקר לצוף, להבין את חשיבותה ולהציג את השערות המחקר. כמו כן, יהיה על הסטודנט לפרק על שיטת המחקר, ממצאים, דיונים בממצאי המחקר, מסקנות, סיכום ורשימת ביבליוגרפיה. 

כתיבת עבודה אקדמאית– איך לצלוח את זה?

עבודה אקדמית משקפת את התהליך אותו סטודנט עבר במהלך הקורס והיא חלק בלתי נפרד מממוצע הציונים שלו. יש השפעה גדולה לממוצע הציונים שכן ממוצע ציונים טוב ייקבע היכן תעבדו והאם תצטרכו לחזור על קורסים כאלה ואחרים. ריכזנו לפניכם מספר טיפים שיכולים לסייע לכם במהלך כתיבת עבודות אקדמיות:

  1. הכרת המבנה – יש להכיר היטב את המבנה הנדרש לכתיבת העבודה, יש לכתוב בצורה רשמית ומדויקת בהתאם לחוקי הקורס/המרצה ומוסד הלימודים. כתיבה נכונה דורשת מאמץ, יש לעבור על העבודה מספר פעמים ורצוי לקבל משוב מחברים לכיתה.
  2. פסקאות – כל פסקה חייבת להיות בעלת משמעות, כל מעבר מפסקה כזאת לבאה צריכה להיות מוצדקת ועם קישור כלשהו. אי אפשר לפתוח נושא חדש בפסקה חדשה ללא הקשר. 
  3. אסטרטגיה – כדי לוודא שאתם עוברים על כל הנושאים הרלוונטים אנחנו ממליצים לכם להתחיל בתוכנית עבודה מסודרת בה אתם עומדים בלוח זמנים ריאלי אותו הצבתם לעצמכם. רכזו את כל החומר במקום אחד, קשרו בין כל חומר לתת קטגוריה, לפסקה או נושא. 
  4. מסקנה – בכל נושא שעולה במהלך הכתיבה שלכם חשוב להגיע למסקנה. פעמים רבות אנחנו רואים שכתיבת פסקה כלשהי אינה הובילה למסקנה, יש לכסות את כל הנקודות הרלוונטיות לגבי הנושא ואם צריך, להרחיב את הנושא. 
  5. שאלת מחקר – שאלת המחקר היא עמוד התווך שלכם. בעולם התסריטאות המונח הזה נקרא "פרמיס" או "לוג-ליין". שאלת המחקר שלכם היא הנקודה המרכזית ממנה אתם לא יכולים לסטות, על אף שאתם מאוד רוצים להרחיב את העבודה. זכרו לקשר פריטים נוספים רק אם יש קשר ורלוונטיות לנושא.
  6. דוגמאות – לפני שאתם ניגשים לכתיבה בקשו מחבר או חפשו באינטרנט דוגמאות לעבודות אקדמיות שנכתבו עבור מוסד הלימודים בו אתם נמצאים. בדרך הזאת תוכלו להכיר את הפורמט בצורה טובה יותר, שימו לב לדגשים, הערות ומסקנות.
  7. ליווי – פנו לאיש מקצוע בתחום לליווי מקצועי לאורך כל תהליך כתיבת העבודה. תהליך של עזרה מקצועית בכתיבת עבודות אקדמיות הוא תהליך מעשיר הנעשה בשיתוף פעולה ביניכם ובין מומחים בתחום אשר מכירים את הפורמטים הרצויים, הכללים ואת מקורות המחקר. 

מה ההבדל בין עבודת סמינריון לעבודה אקדמית?

הנושא מאוד מבלבל, אפשר לומר שזאת אפילו שאלה מכשילה. עובדתית, עבודת סמינריוןהיא עבודה אקדמית, אך עדיין יש הבדל בין שני הדברים. השוני בין שתי העבודות בא לידי ביטוי בתכני הקורס, היקף הספרות, שיטת מחקר והיקף הכתיבה. לרוב עבודת סמינריון תהיה בהיקף רחב יותר ותדרוש מכם יותר משאבים, על אף שקיימות גם עבודות אקדמיות בדרישות אלו. 

כתיבת תגובה