1. בחירת נושא מצומצם – אחד הטיפים המהותיים ביותר בנוגע לכתיבת עבודה סמינריונית הוא בחירת הנושא. פעמים רבות, סטודנטים בוחרים נושא כללי מידי, וכתוצאה מכך מתקשים באיסוף חומר ומענה קוהרנטי וברור על שאלת המחקר. העצה שלי היא תחילה לבחור בתחום רחב, כזה שאתם מוצאים בו עניין, ולאחר מכן להגדירו באופן מצומצם יותר. ניתן לעשות זאת על ידי שאילת שאלות ממוקדות, התמקדות בפלח אוכלוסיה מסוים, תקופה מסוימת או בחירת דוגמא ספציפית מתוך הנושא הרחב. כך לדוגמא במקום לחקור את השפעת התערבות הממשלה על שוק העבודה שאלת המחקר ממוקדת יותר תהיה: באיזה אופן השפיעה תכנית מס הכנסה שלילי בישראל בין השנים 2001-2010 על היצע העבודה?

2. סיכומים,סיכומים,סיכומים: העצה שלי היא רק הפעם ורק בהקשר הזה לשכוח מיערות הגשם באמזונס. המוח האנושי לא מותאם לקריאה והפנמה של כמויות מסיביות של חומר מצג המחשב ולכן מומלץ להדפיס את כל החומרים שאספתם ולמרקר את החלקים הרלוונטים. אין שום טעם בלקרוא את החומר בלי לסכם אותו, זהו בזבוז משווע של הזמן והאנרגיה שלכם. אתם הולכים להתמודד עם מסה רצינית של חומר, וגם אם אתם אלופי הזיכרון קשה עד בלתי אפשרי לעבד את כל המידע בצורה טובה. לכן, מצאו שיטה שמתאימה לכם לסיכום וארגון המידע: מרקור לפי צבעים, כתיבת הערות בשולי הדף, הדבקת "פוסט-איט" וכו'. גם כאן, כמו תחומים רבים בחיים, נדרש למצוא את דרך האמצע: מצד אחד, העתקה וסימון כל מילה שמופיעה במאמר הם אינם סיכום. אין שום צורך לסכם דיונים בשאלות שאינן נוגעות לכם, התמקדו אך ורק במידע ונתונים שיעזרו לכם להענות בצורה מדויקת על שאלת המחקר. מצד שני נתונים מדויקים, או ציטוטים כדאי להעתיק מילה במילה ולא לשכוח לכתוב בצד את הסימוכין לדברים. סיכום מוצלח הוא שלב קריטי בכתיבת הטיוטא הראשונית בפרט ובהמשך הכתיבה ככלל.

3. כתיבת ראשי פרקים – לאחר שביליתם שעות בספריה ואספתם כמות מספקת של מאמרים, ספרים ואפילו פסקי דין הגיע הזמן לעשות קצת סדר. מומלץ מאד לעיין במקורות המרכזיים שלכם וכך תוכלו לקבל תמונה כוללת של מה נמצא ומה חסר ולהתחיל את השלד לבניית העבודה. בשלב הזה, יש לכתוב ראשי פרקים לעבודה. בשלב הבא כדאי למיין את המקורות שלכם לראשי הפרקים המתאימים. בצורה הזו, תוכלו לכתוב את העבודה בשלבים מובנים ובצורה מסודרת וקוהרנטית.

4. פנו אל הקורא הסביר: למרות שסביר להניח שקורא העבודה אוחז לפחות בתואר דוקטור והוא בעל הבנה נרחבת בנושא העבודה יש לכתוב את העבודה ל"קורא הסביר": כלומר ל"מתעניין הלא מומחה" יש להניח שהקורא הוא אדם משכיל ואינטילגנטי, אך לאו דווקא מבין בנושא. לכן, יש להסביר ולתת סימוכין לכל מושג, אישיות ואיזכור שאתם כותבים בעבודה, גם אם מבחינתכם הוא טריוויאלי. בנוסף, יש להסביר את ההקשר והרקע של כל טענה שאתם מביאים בעבודה.

5. שימרו על שפה גבוהה ואחידות סגנונית: השתמשו בשפה נקיה וצחה, הקפידו על בחירת מילים נאותה ושמירה על כללי הדקדוק. שפת כתיבת עבודות אקדמיות איננה שפת רחוב ויש חשיבות מכרעת לבחירת המילים והביטויים שתשלבו בעבודה. יתר על כן, חוסר עקביות ובחירת מילים מרושלת נתפסים כחוסר מקצועיות ויוצרים תחושת בלבול אצל הקורא. על כן, שימרו על כללי תעתיק ברורים, לדוגמא: אין לכתוב פעם אחת " פרדוקסלי" ופעם שניה "פרדוכסלי". שמרו על עקביות במינוחים, לדוגמא: אם הנכם מתארים שני טיעונים, אל תכתבו: "הטיעון הראשון הוא…" ולאחר מכן "השיקול השני הוא…"