חרדת בחינות היא תחושת חרדה המתחרשת בעתות הערכה או בחינה. החרדה מלווית במספר תסמינים: עלייה בקצב לב, זיעה, בלבול, פאניקה ו"בלאק-אוט". האדם הנבחן איננו יכול לבטא את יכולותיו, כלומר התוצר הסופי איננו משקף את הידע או היכולת האמיתית של הנבחן. חרדת בחינות מבטאת חשש גדול מכישלון והערכה חברתית. ישנם מקרים שתחושת החרדה אף גורמת לכך שהחווה איננו יכול להתכונן או בכלל לענות על הבחינה.

מקורה של חרדת הבחינות היא בתפיסה של הנבחן את הבחינה או הערכה חברתית כמאורע מאיים. ניתן להסביר את התפיסה הזו בכמה גורמים: גורם אחד הוא השפעות החברה. החברה של היום היא חברה המושפעת מערכים קפיטליסטיים של הישגיות והצטיינות. כלומר יש מניע חברתי להצטיין, להתבלט ולהיות הטוב ביותר. לכן אנשים חווים את המציאות כתחרות אינסופית שמתבטאת בכל תחום אפשרי, אחד מתחומים האלו הוא ההצטיינות בהישגים אקדמיים. החל מגן הילדים ועד ללימודים אקדמיים ערכו של הלומד מתבטא בהישגים הלימודיים שהוא מבצע, הישגים אלו הם הציונים בבחינות.

הגורם השני הוא גורם אישיותי. ישנם האנשים שמבחינה אישיותית חרדים יותר. אנשים אלו תופסים גירויים חיצוניים בעיקר גירויים חברתיים כמסובכים, מפחידים, לא ניתנים לפיתרון ועוד. לכן גירוי חיצוני כמבחן נתפס על ידי אדם עם אישיות חרדה כאיום שעלול לפגוע בו. הגורם השלישי והאחרון הוא חוסר ניסיון. למרות שהאדם הממוצע נבחן לכל אורך חייו בסיטואציות שונות, לא מלמדים אותו כלל איך להתמודד עם סיטואציה של בחינה. וכשאין ידע, אין את הבסיס להתמודדות ומשם הדרך לחרדה מהירה למדיי.

דרכי התמודדות

הדבר הראשון שיש לעשות הוא לשנות את התפיסה השגויה. יש להבין שאנחנו לא בתחרות מתמדת עם חברינו ללימודים. חשוב מאוד לזכור שאנחנו לא צריכים להצטיין מעל חברינו ללימודים. אנחנו לא בתחרות להשגת הציון הטוב ביותר ולעיתים זה בסדר גמור לקבל ציון לא גבוה או אפילו להיכשל. המבחן הוא לא איום, הוא לא חורץ גורלות והוא אינו יכול לפגוע בלומד בשום דרך כלשהי. נהפוך הוא, הלומד עלול לפגוע בעצמו. לכן הצעד הראשון הוא להבין שהמבחן הוא לא איום ולא יכול לפגוע בשום דרך, אלא הוא דרך לבחון ידע, ואם החומר נלמד כיאות אין שום סיבה לא להצליח במבחן.

הצעד השני שניתן לעשות הוא להתאמן ולהתרגל כמה שיותר לקראת סיטואציה של בחינה או הערכה. במילים אחרות, "להתחסן" ולנתק את העוקץ, כלומר להרגיל את הלומד כמה שיותר לסיטואציה של בחינות. על מנת לעשות זאת, אפשר לקיים מספר פעולות כמו לבקש מחברים או קרובי משפחה שינסחו שאלונים ולענות עליהם בזמן קצוב; לבקש מהמרצה או מחברים בחנים או מבחנים משנים קודמות במטרה לענות עליהם, ולהתכונן כך לסיטואציה של מבחן אמיתי. אם נסיר את התפיסה השגויה בנוגע לבחינות וגם נשלוט בסיטואציה של בחינה, החרדה לא תתקיים והסטודנט יקבל ציון שישקף את הידע והיכולת הטבעיים שלו.